top of page

לא הכל כחול-לבן

עודכן: 15 ביוני 2020

יותר ויותר צעירים חרדים מתלבטים - מה היחס שלנו למדינה? המדינה היא דבר מורכב. לא טמא מוחלט כמו שמשוכנעים בסאטמר. לא קודש כמו שחושבים בציונות הדתית. אלא חולין



מי שיודע להתבונן, יכול לזהות תופעה מעניינת למדי שמתרחשת בציבור החרדי של השנים האחרונות. אחרי עשרות שנים שהכל היה נראה ברור ומוסדר, לפתע יותר ויותר צעירים מתלבטים פונים ומבקשים לדעת - מה היחס שלנו למדינה? מה היחס שלנו לתנועה הציונית? למה אנחנו לא אומרים הלל ביום העצמאות? וכו' וכו'.


כמי שניצב בראש מכון שיעדו לתת מענה חרדי שורשי לשאלות הללו, אני נפעם מריבוי הפניות בעניינים הללו, מדי שנה בימים אלו. איך כתב לי אברך שנון - "אני מחפש להבין את הדברים האלו, ויש לי רק שני סוגי מקורות נהירים. או כתבי הרב קוק ותלמידיו או כתבי הרבי מסאטמר ותלמידיו".

אין אמצע?


ובכן, יש גם יש אמצע.


שביל הזהב שבה צועדים רוב בני הציבור החרדי - לאורם של גדולי ישראל מכל הדורות והזמנים. הדרך הזו מאוד לא נוחה לחשיבה הפשטנית, משום שהיא מורכבת. לא מעניקה תשובה חד משמעית. מצד אחד באם הישיבות החרדיות, ישיבת פוניבז', תולה דגל ישראל. מאידך אין שום אמירת הלל, ויש תחנון וניסיון לקיים סדרים ככל האפשר.


אם נרצה להעמיק בעניין, כדאי לשים לב למנהג מרתק שהחל בשנים האחרונות, דווקא מהחלק הספרדי של הציבור החרדי. "יום שכולו תורה". כינוסים ואירועים בבתי כנסת רבים, שבוחרים לציין את יום העצמאות - שהוא גם יום חופש על פי החוק - לסדרות ארוכות של שיעורי תורה מפי רבנים ומרצים, לאורך כל היום כולו. ההרצאות לא עוסקות כמעט בהשקפה בענייני מדינה, אלא בסוגיות תורניות שגרתיות.


וזה רבותיי, על רגל אחת, ההתייחסות של הציבור החרדי ליום העצמאות.

לא, אין לנו שום התכחשות לחסד הגדול שאירע לנו. אחרי אלפיים שנות רדיפות וריחוק מהארץ, כלל ישראל זכה לחיות בארץ הקודש ולזכות למנוחה יחסית. בהשוואה לכל הדורות שקדמונו, אנחנו במצב של 'איש תחת גפנו ותאנתו', כלשונו של הבית יוסף על הישוב היהודי בצפת. יש אמנם פחדים ואסונות, אבל ללא שום השוואה למה שהיה. ועל כך, כל יהודי בעל נפש, בכל יום מודה ומשבח ומהלל למי שהביאנו עד הלום.

אז למה שלא נאמר הלל? שואלים הצעירים. למה שלא נניף דגל, ולמה שלא נודה בפה מלא שאנחנו שמחים במדינה?


התשובה מורכבת ומצריכה התבוננות:

ההגדרה של מדינת ישראל - היא 'מדינת לאום'. מדובר בחידוש שנוצר בעידן המודרני. הפילוסוף והוגה הדעות שיצר את מושג 'המדינה המודרנית', נקרא תומס הובס בספרו 'הלוויתן' (ספר היסוד של תחום מדעי המדינה).

'הלוויתן' הוא ההגדרה שלו למדינה המודרנית. כלומר כוח אדיר ואלילי. הובס, כמו כל ממשיכיו, רואים במדינת הלאום המודרנית, אליל שממיר את אלוקות ה' בעולם. אם עד אז הריבונות הייתה נתונה לריבון כל עלמין, ולבני אדם הייתה רק בעלות ארצית; 'הלווייתן' כביכול נטל את הריבונות מן השמים ומסרה לבני אדם.


אלו לא רק הגדרות פילוסופיות. זאת המציאות הפנימית התת-הכרתית שעליה מושתת רעיון המדינה. גם אנחנו, יכולים להשתמש במינוחים כמו "המדינה לא תאפשר את זה" וכדו'. לא שזו עבודת אלילים כפשוטה, אבל בהחלט יש כאן האנשה והאללה.


אם נקצר את הדברים, הרי שבחגי וטקסי הסגידה למדינה אין לנו חלק ונחלה, המדינה היא לנו - כמו כל דבר של חולין: עבודה, פרנסה, כסף, הנאות - יש בה תערובת של טוב ורע. כך ברא ה' את עולמו. יש קודש. ויש חול. הקודש מזוכך. את החול צריך לזכך. ולכן, בדיוק כמו שיהודי חרדי שיש לו משרד או מפעל, לא יראה בו 'קדושה' או 'טומאה', כך גם הדבר כלפי 'המדינה'.


כן, המדינה היא דבר מורכב. לא טמא מוחלט כמו שמשוכנעים בסאטמר. לא קודש כמו שחושבים בציונות הדתית. אלא חולין. המדינה היא וועד בית גדול. יש בה המון מעלות: כלכלה, ביטחון, מניעת התבוללות, שמירת כשרות ושבת בהרבה מהמרחבים הציבוריים - וגם תמיכה במוסדות תורה באופן שלא היה כדוגמתו. ולמרבה הצער יש גם הרבה רע. כמו שכולנו יודעים.


ההשקפה החרדית לא חוגגת ביום הזה, לא בגלל שהיא זועמת על המדינה. אלא בגלל שהיא רואה את התמונה המורכבת. אנחנו לא סוגדים לאליל הלוויתן. אנחנו גם לא מגרשים אותו. אנחנו מתמודדים איתו. כל יום ויום. בלי קשר אם ביום זה הוא חוגג את יום הולדתו או לא.


לנו החרדים יש שליחות גדולה מול המדינה. זו אותה שליחות שיש לנו כשאנחנו עוזבים את הבית מדרש ויוצאים למשרד. ברור שאף אחד מאיתנו לא ילבש בגדי שבת ויאמר הלל, ביום העצמאות של המשרד שלו. משום שמשרד הוא לא בית כנסת. הוא מקום של חולין שיש צורך לעבוד בו. הוא גם מקום שבו אפשר להיכשל, וגם מקום שבו אפשר להשיג גדולות ונצורות. הוא מקום חולין. מקום מורכב.


השליחות שניקח מהיום הזה היא להגביר את הטוב, להשליט את מלכות ה' על כל המרחב. את השליחות הזו מבצעים השלוחים שלנו, בפרלמנט, ברשויות המקומיות, ובכל מקום אחר. הם עמלים להגביר את הטוב שבמדינה. ומנסים להתמודד עם חלקי הרע שבה.


ביום חולין זה, יום העצמאות, חשוב שנעצור לרגע ונתבונן. לא נאמר הלל, וכן נודה לה'. לא נסגוד לדגל, וגם לא נשרוף. נלמד להתמודד, לקדש את החומר, לגרום שכבוד ה' יגרש את התנינים הגדולים - הלווייתן ויותיר את המעלות ויביא לנו כבר גאולה שלמה. 


1,083 צפיות14 תגובות

14 commentaires


שלום וברכה

מעניין אותי רק למה דנים רק איך אמורים להסתכל על קיום מדינת ישראל, ולאף אחד לא מעניין לדעת האם היה מותר להקימו, דהרי מפני חטאינו גלינו מארצינו, ואם כן עד שה' לא גואל אותנו איך מותר לשוב ולכבוש את א"י, לכן סברו הצינות הדתית שזה אתחלתא דגאולה, אבל מי שלא סובר כן נמצא שהיה זה מרידה בה' ואיך אתה כותב שצריך להודות על המרידה בה' ולא להתאבל עליו, נמצא שיש או שיטת סאטמאר או שיטת הציונות ואין משהוא באמצע' אבל מי שהוא חושב שאי"צ להלחם במדינה, ואין צריך להתפלל למפלתו, דקיומו זה מרידה בה', שיסביר איך אנו בגלות ומותר לשוב ולומר לה' אתה הגלתנו ואנו נחזור אתה כבשתנו תחת העמים ואני נפרוק עול אנו מסתדרים בלעדיך.....

J'aime
En réponse à

מניין לך הקביעה החד משמעית שאם זה לא 'אחלתא דגאולה' ממילא זה מרידה בה' -כלשונך?

הגע עצמך במה שונה הצהרת בלפור מהסכמת כורש?

לא שזו דעתי המוחלטת, אולם תאפשר לראשך להפנות מבטים לעוד מקומות, וכלשון הכותרת:'לא הכל כחול לבן'......

J'aime

מאמר מדויק.

ואין שום סתירה למה שאמרו גדולי ישראל על כוונת הציונים קודם הקמת מדינה, לבין ההתמודדות איתה לאחר הקמתה.

הרב וולבה זצ"ל בספרו "בין ששת לעשור/אור לשב" מדבר בהרחבה על הנושא הזה.

יישר כח.

J'aime

בעקבות התגובות הקודמות שהפכו את מדינת ישראל לדבר הכי גרוע שנוצר לעם ישראל במאה שנים האחרונות אני כותב מה המעלות של המדינה:

א. עלינו לראות בעין יפה את התקציבים שנותנת למוסדות תורה (בארצות הברית לא נותנים להם כלום, באירופה לפני השואה לא ראו שקל מהממשלות)

ב. הכי חשוב בזכות המדינה אין התבוללת נוראה כמו באירופה או ארצות הברית

ג. כל ילד לומד לפחות מעט על היהדות ברצות הברית ילד חילוני לא יודע כלום ומתחתן עם גויה

ד. בזכות המדינה יש נישואים וגירושין על פי דיני התורה

ה. בזכות המדינה יש זכות לעם היהודי להגן על עצמו (אם המדינה הייתה קמה מספר שנים קודם השואה לא הייתה בכלל או הייתה קטנה בהרבה, אייכמן ימ"ש אמר שאם מדינות העולם היו מושיטים אצבע…

J'aime
En réponse à

בגוף הנידון אודות הציונות רוב הכלל ישראל החרדי לא נחלקו על שיטת סאטמאר רק בהתייחסות למעשה עם המדינה במקום שהם לא משתפים פעולה האגודה ומועצת כן משתף פעולה אבל בהשקםת הדברים כנראה היה פחות או יותר דעת רוב עולם התורה לנגד לזה מולחטת לגמרי ורואים בזה עקירת היהדות.

בראשם הגרי''ז החזו''א כל רבני אונגארין וגאליציע הרש''ב מליובאוויטש ר' אלחנן וסרמן עדה החרדית [מלבד בבעלזא אני לא מכיר ויודע בדיוק השיטה כהיום שיש בזה בלבול] גם מגדולי פולין היה בזה הרבה ועוד רבות בזה לא עת האסף פה.

ובזה גם אם יש כמה טובות המדומות שיוצא לנו אין אנו רוצים להכיר טוב לאלו גם אילו עושים לנו טובה.

מלבד זאת טעה הכותה שכנראה רוב הטובות שכתב קיים גם בארה''ב ואדרבה שם…

J'aime

לעומת שלשות המגיבים הראשונים. מוזמנים לעיין בדברי המלבים:

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%93_%D7%97


מדינת ישראל הינה יסוד כסא ה' בעולם.

J'aime
En réponse à

לא רלונטי לעניין, הואיל ודברים כגון אלו יש לנתח בפרספקטיבה של הלכה ולא להחליט את ההגדרה ההלכתית ע"פ דברי אגדה שנאמרו כנבואות על העתיד,

[ולבר מהכי על כגון זו אמרו חז"ל 'לא בשמים היא' והסמכות לקבוע את גדרי ההלכה בזה הוא ככל דיני התורה, כפי הכרעת הפוסקים ע"פ כללי ההלכה וההבנה הצרופה של גדולי התורה במציאות הקיימת.

ש.

J'aime

יהודh פשוט
יהודh פשוט
28 mars 2023

מדינת ישראל הוקמה על מנת לחלן את העם היהודי, כך אמרו במפורש בן יהודה, אחד העם, בן גוריון, ועוד הרבה שר"י, [הרצל לא ידע מיהדות דבר], וכבר אמר בגאון מבריסק זצ"ל כי כל מטרתם להרס היהדות, ואין המדינה אלא אמצעי, וכאשר יהיה הצורך להחריבה בשביל כך, יעשו זאת ללא הנד עפעף. וחכם עדיף מנביא.

אנו בזים למדינה זו, אשר הניפה יד כנגד אבינו שבשמים, אנו סולדים מכל התחברות לעושי רשע, ואין אנו נכנסים לתוך אותו שיקוץ משומם אשר נטל לעצמו בחוצפה את השם של מושב הסנהדרין, אלא מתוך צער וכאב, ע"מ להציל מן רשעים אלו מה שאפשר.

כך כתב החזון איש בפירוש, כך כתב הקהילות יעקב במכתביו [עי' שם] וכך מבין כל בר דעת וירא שמים.

טור זה משקף את…

J'aime
En réponse à

תכתוב אני רוסי...

J'aime
bottom of page